מתוך 'חדשות הבית' עיתון של בי"ח נהריה, גיליון מס' 7, יולי 2010.

קאז אסטון, בת 36, אובחנה כחולת טרשת נפוצה בשנת 1995, שבועיים לפני בחינות הגמר של לימודי הסיעוד. "היה לי מזל. למדתי בחוג לסיעוד באוניברסיטה, אז היו מסביבי אנשים שיכולתי לפנות אליהם לעצה ועזרה," היא מספרת. למרות הזעזוע שגרם האבחון, קאז סיימה את לימודיה והחלה לעבוד כאחות בNHS (שירות הבריאות הלאומי) בלונדון, אבל לפני שלוש שנים מצבה הורע כתוצאה מהרעלת דם וסיבוכים שנבעו מתגובה נדירה לטיפול כימותרפי בטרשת נפוצה.
היא לא יכלה ללכת ללא סיוע, סבלה מבעיות בחוש הראיה וחשה חולשה ועייפות על הזמן. חצי שנה מאוחר יותר מצבה התחיל להשתפר, עם התחלת טיפול חודשי בטיסברי בבית החולים צ'רינג קרוס בלונדון.

אסטון, המתגוררת כיום בווינדזור, פרבר של לונדון, מעידה על עצמה שהיא מרגישה "בן אדם חדש", ואפילו החלה להשתתף במרוצי מכוניות. "אין לי התקפים ולא התפתחו לי נגעים חדשים במוח… לפני שהתחלתי טיסברי, אפילו לא חלמתי לעסוק בספורט, על אחת כמה וכמה בספורט המוטורי המהיר בעולם," היא אומרת.
היא משתתפת בתחרויות מרוץ כדי להעלות מודעות ולגייס כספים לקרן הטרשת הנפוצה הבריטית. עד היום היא גייסה מעל 2,000 £ (כ-12,000 ₪) והיא מתאמנת במסלול מרוץ בנורת'המפטונשייר במטרה להתחרות במרוצים קשים ומרכזיים יותר.
בית החולים צ'רינג קרוס הוא אחד מהמרכזים הרפואיים הראשונים בבריטניה שאימצו את הטיפול בטיסברי, שהוכחה כמאיטה את התקדמות תסמיני הנכות במחלת הטרשת הנפוצה ומפחיתה את ההתקפים בכ-2/3. זהו נוגדן הקושר את עצמו לתאים במערכת החיסונית ומונע מהם לחדור למוח ולעמוד השדרה ולגרום לנזק בקרב חולי טרשת נפוצה.

פורסם לראשונה בLondon Evening Standard
האתר של קאז כאן

פרופ' אריאל מילר מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה מספר על הטיפול באמפירה (פמפרידין).
במספר מחקרים דווחו 2/3 מהמשתתפים, חולי טרשת נפוצה, כי הם חווים הפרעות הליכה. מתוך אותם 2/3, כ-70% הצהירו שקשיי ההליכה מהווים את המגבלה המשמעותית ביותר עבורם בהתמודדותם עם המחלה.
אמפירה נמנית על קבוצת התרופות המטפלות בסימפטומים של טרשת נפוצה. בנוסף לתרופות שמטרתן למנוע או למתן התקפים (אינטרפרונים: אבונקס, רפיף ובטאפרון; תרופת הקופקסון וכן טיסברי), קיימות תרופות המסייעות להתגבר על עייפות כרונית, דכאון ותסמינים נוירולוגיים שונים, הניתנים כטיפול בהתאמה אישית.
כדי לקרוא את הכתבה, לחצו על כפתור Fullscreen

אמפירה – טיפול בקשיי הליכה בטרשת נפוצה

סרטן המעי הגס – ניתן למנוע את המחלה או לגלות אותה מוקדם. גילוי מוקדם מציל חיים!

לפני מספר חודשים ערכה האגודה למלחמה בסרטן בחודש האחרון סקר טלפוני, בקרב בני 50 ומעלה המהווים מדגם ארצי ומייצג של הציבור היהודי בישראל. בסקר נבדקו עמדות ודעות של המשתתפים בנוגע לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ובנושא מניעת המחלה.

מתוצאות הסקר עולה כי 7.2% מהמשתתפים לא ידעו על קיומן של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. זאת בהשוואה ל-16.7% בשנת 2007. מבין אלו שידעו על הבדיקות, ביצעו אותה בפועל 66%, בהשוואה ל-58% בשנת 2007. מדובר בעליה בשיעור המבצעים, אך עם זאת, עדיין כשליש מאלו שידעו על הבדיקה החליטו שלא לבצע אותה.

מקרב אלו שלא ביצעו את הבדיקה, התשובות לשאלה מדוע לא ביצעו אותה, נותרו מגוונות: 22.4% הסבירו זאת "בגלל עצלות", לעומת 33.2% ב-2007. 12.3% הסבירו כי הבדיקה אינה בסדר העדיפויות שלהם. 11.4% הסבירו שהם מפחדים מתוצאות הבדיקה ו-9.8% מפחדים מהבדיקה עצמה. בשנת 2007 יותר אנשים פחדו מהבדיקה עצמה 12.2% ופחות אנשים פחדו מהתוצאות 7.9%. סיבות נוספות: "מגעיל אותי", "לא בא לי להתעסק בפרוצדורה", "לא יצא לי לעשות".

"חלק ניכר מהתשובות ניתן לכאורה לייחס לתירוצים שונים שאנשים נותנים לעצמם, אבל מחקרים מראים כי הפחד מהבדיקה או התוצאה, הוא שמונע מאנשים ללכת להבדק", אומרת מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן. "את מיגור הפחד הזה אנחנו מקדמים באגודה למלחמה בסרטן. המסר לציבור הוא כי המחלה עלולה להיות קשה כאשר היא מתגלה בשלביה המאוחרים ויעידו על כך הנתונים: כ-4 ישראלים מתים בכל יום מהמחלה. אבל דווקא גילויה המוקדם הוא שמשנה את התמונה ומאפשר ריפוי בשיעורים גבוהים ביותר. האבחנה הניתנת בזמן, בשלב הפוליפ, לפני שהוא הופך לגידול סרטני ולפני שהוא שולח גרורות, היא קריטית להישרדות.

המשתתפים בסקר נשאלו האם הרופא שלהם יידע אותם לגבי הצורך בביצוע הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. 62% מהנשאלים השיבו בחיוב. זאת לעומת 50% בשנת 2007. מירי זיו: "קופות החולים מופקדות על יישום התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס וחשוב ששיעורי ההפניה מהרופא ימשיכו וישתפרו כך שכל אוכלוסיית היעד תקבל הפניה לבדיקה מגורם רפואי".

עוד נמצא בסקר כי 72% יודעים כי סרטן המעי הגס ניתן למניעה. אלו שידעו זאת, נשאלו כיצד ניתן למנוע את המחלה. כ-65% מהתשובות שניתנו מאפיינות אורח חיים בריא: תזונה נכונה, ביצוע פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין. 40.9% ענו כי ניתן למנוע את המחלה על ידי בדיקות לגילוי מוקדם. "את סרטן המעי הגס ניתן למנוע ו/או לגלות מוקדם. שמירה על מאזן האנרגיה: הימנעות מהשמנה, ביצוע פעילות גופנית ותזונה נכונה מהווים גורם חשוב ביותר במניעת המחלה. על פי ארגון הסרטן הבינלאומי אחד מכל 10 מקרים של סרטן המעי הגס קשור בהשמנה ובסך הכל ניתן להפחית כ-50% ממקרי התמותה כתוצאה מסרטן על ידי אימוץ אורח חיים בריא", אומרת זיו.

חברת מדיסון פארמה משווקת בישראל את מוצרי חברת Amgen, ביניהם וקטיביקס, טיפול ביולוגי לסרטן המעי הגס.

ד"ר ז'אנה צנטר, רופאה בכירה במרכז לרפואה פיזיקלית ושיקום בביה"ח הדסה הר הצופים בירושלים, מתארחת בתכניתו של פרופסור רפי קרסו בדיון על השימוש בבוטולינום טוקסין (דיספורט) בטיפול בספסטיות של הגפיים לאחר אירוע מוחי.

אחת התופעות ממנה סובלים אנשים שלקו בשבץ מוחי היא ספסטיות של הגפה, התכווצות יתר בלתי-רצונית של השריר אשר גורמת לכאב, פוגעת בתפקוד ואף עלולה לפגוע בהיגיינה. בשנת 2007 הוכנס הבוטולינום טוקסין (דיספורט) לסל הבריאות למטרות טיפול בספסטיות בגפיים העליונות. רעלן הבוטולינום משתק את השריר ועל כן מרפה אותו ומאפשר לסובלים מספסטיות להגדיל את טווח הפעולות.

סרטונים נוספים בנושא הזרקות דיספורט לטיפול בספסטיות ניתן למצוא כאן וכאן

ד"ר אבנר רשף, מנהל היחידה לאלרגולוגיה ואימונולוגיה תורשתית בביה"ח שיבא, התארח בתכנית "בריאות 10" בהנחייתו של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10 בשיחה על מחלת האנגיואדמה התורשתית.

אנגיואדמה תורשתית היא מחלה גנטית-משפחתית נדירה הנגרמת עקב חסר באנזים חיוני בשם Complement-1 esterase inhibitor (לעיתים נקרא גם C1 inhibitor). כשרמת האנזים בדם נמוכה עלולה להופיע דליפה של נוזלים אל מחוץ לכלי הדם וכתוצאה מכך ליצור בצקות המופיעות באופן פתאומי באזורים שונים בגוף, כדוגמת הגפיים, אברי המין ואברים פנימיים כדופן המעי. הבצקות גורמות לכאבים קשים ולהגבלות בביצוע פעולות יומיומיות. כשנוצרות בצקות בחלל הפה, בלוע, בלשון ובמיתרי הקול המצב מסכן חיים, שכן הבצקות עלולות לחסום את קנה הנשימה ולגרום לחנק.  הבצקת מתפתחת תוך מספר שעות וללא טיפול יכולה להימשך גם שבוע. פעמים רבות היא מתפתחת ללא סיבה ברורה, אבל חבלות, מתח נפשי, טיפולי שיניים, שינויים הורמונליים (וסת, הריון…) עלולים לגרום להתקפים.

אנגיואדמה תורשתית אינה ניתנת לריפוי, אולם קיימים בשוק טיפולים להקלה ולעתים אף למניעה של ההתקפים.

תדירות ההתקפים שונה מחולה לחולה. בשליש מהמקרים ההתקפים נדירים. שליש מהחולים חווים התקפים בין 6-12 פעמים בשנה ואילו השליש האחרון של חולי אנגיואדמה תורשתית סובלים ממספר התקפים בחודש.

אבחון אנגיואדמה תורשתית מתבצע על ידי בדיקת דם לכמות ולתפקוד האנזים C-1.

מדיסון פארמה משווקת בישראל את פירזיר, לטיפול בהתקפי אנגיואדמה תורשתית

הולכים על יוגה: סדנה ייחודית ליוגה טיפולית נפתחה למטופלי טרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא. הסדנה מועברת ללא תשלום לחולי טרשת המטופלים במחלקה  על-ידי מדריכים מוסמכים להדרכת יוגה טיפולית. המחלקה לטרשת נפוצה בתל השומר פיתחה, לראשונה בארץ, סדנת יוגה יחידה במינה המותאמת באופן ספציפי לסובלים מהמחלה

הסדנה שהחלה באמצע מאי בבית החולים כוללת 6 מפגשים, שבכל אחד מהם נלמדים ומתורגלים עקרונות היוגה: תרגילי נשימה, תנוחות ותרגילי גמישות וחיזוק, תרגילי שיווי משקל, וטכניקות של הרפיה וריפוי עצמי. מטרת הסדנה היא להעניק למשתתפיה כלים שבעזרתם יוכלו ליישם בעצמם את תרגילי היוגה לחיזוק ושיפור תפקודי.

את הסדנא יזמה מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בבית החולים, פרופ' ענת אחירון, כדי להציע לחולים דרך נוספת אלטרנטיבית לשפר את איכות חייהם לצד המשך קבלת טיפול קונבנציונאלי במחלקה.

פרופ' ענת אחירון: "כמתאמנת יוגה בעצמי, המודעת ליתרונות הרבים שיש לתרגול היוגה בחיי היומיום, חשבתי שיהיה נכון להביא את השיטה גם למסגרת הטיפולית בבית החולים, ולאפשר לחולי טרשת נפוצה להכיר ולתרגל את השיטה" . המטופלים עברו לפני תחילת הסדנה הערכה תפקודית בכדי לוודא את יכולתם לבצע את התרגולים. כמו כן, בוצעה בדיקה של נפחי נשימה ומדדי שיווי משקל כדי שניתן יהיה לבדוק אם חל שיפור במצבם לאחר תרגול היוגה.

את הסדנה מעבירים שני מורים מנוסים ליוגה ובעלי המרכז ליוגה טיפולית בתל אביב, יפעת גולדמן ורועי אראלי. לשניים ניסיון בהוראה ותרגול עם אנשים הסובלים ממגוון של מגבלות וסימפטומים. יפעת גולדמן: "תרגול יוגה עשוי לסייע לחולי טרשת נפוצה בהפחתת מתח שהינו גורם עיקרי בהתפתחות המחלה. התרגול עוזר לשיפור מצב הרוח, מה שמעודד ריפוי עצמי והקלה בסימפטומים, שיפור מודעות לגוף, לנשימה נכונה, לשיווי משקל  וקואורדינציה. המודעות להרפיה משחררת מתח שרירי וספסטיות. בין השאר משפרת היוגה דימוי עצמי ובטחון עצמי."

היוגה היא שיטת רפוי טבעית, המטפלת ברמות פיזיות, נפשיות ואנרגטיות . הבסיס העומד מאחורי השיטה הוא ניסיון לעורר את הכוח המרפא המצוי בתוכנו. המטפל באמצעות יוגה מלמד, מדגים, תומך ומכוון – אך הפעולה והיוזמה הם של הלומד. השיטה יכולה להיות לעזר למי שמעוניין לקבל כלים לשיפור הבריאות, להעלאת רמת האנרגיה, לשמחת חיים ולשלווה, על ידי מעורבות פעילה בתהליך.

בתום הסדנה יחלקו המדריכים למסיימים תקליטור לתרגול יוגה, אשר יופק כדי לאפשר לחולים להמשיך ולתרגל בבית, שכן ליוגה יעילות רבה אם מתמידים בתרגול.

התמונה נלקחה מויקיפדיה

בתחילת השנה התראיין ד"ר מנואל צווקר מהמרכז הרפואי שיבא בנושא טיפול בבוטולינום טוקסין לשבץ מוחי.

בשנת 2007 נכנס הבוטולינום טוקסין לסל התרופות לטיפול בספסטיות של הגפה העליונה אחרי שבץ מוחי. בנוסף לשיתוק, אחת התופעות ממנה סובלים אחרי שבץ מוחי היא ספסטיות – מתח והתנגדות של השריר להפעלה חיצונית, דבר המקשה על תהליך השיקום. הזרקת הדיספורט לשריר מרפה אותו ומסייעת להצלחות בתהליך השיקומי. סיפורו של עמי, שהובא בבלוג זה לפני מספר שבועות, הוא דוגמא לחשיבות ההזרקות כחלק מהמערך השיקומי וליעילותן.

"אחיות כאב" המופקדות על טיפול בכאב, גם אצל חולים אונקולוגיים, נמצאות היום בכל בית חולים ובמסגרות שונות בקהילה, כדאי וצריך להיעזר בהן. מגוון טיפולים עומדים לרשותן כדי להקל על כאבים שונים ומגוונים. אקטיק, טיפול חדש בסל הבריאות המיועד לטיפול בכאב אונקולוגי, הוא אחד מהטיפולים החדשים והיעילים ביותר שיש להן כיום להציע לחולים אונקולוגיים הסובלים מכאב חד ומתפרץ, צריך רק לדעת לבקש.

אחיות לכאב – מתוך כתבה שהופיעה ב"לאישה" – 1.2.10