רשות הבריאות האמריקאית אישרה בשבוע שעבר לשימוש טיפול ראשוני מסוגו, המשפר את מהירות ההליכה בקרב חולי טרשת נפוצה. טיפול חדשני זה נקרא "אמפירה" – AMPYRA והוא אושר לשימוש בכל סוגי מחלת הטרשת הנפוצה – התקפית ומתקדמת, וניתן לטפל בו בשילוב עם טיפולים נוספים המשפיעים על התקדמות מחלת הטרשת (טיסברי, אינטרפרונים, קופקסון).
טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית פרוגרסיבית של מערכת העצבים המרכזית היכולה להביא לנכות ומוגבלות פיזית ופוגעת על פי הערכות ב כ- 2.5 מיליון איש ברחבי העולם. למחלה סימפטומים רבים ושונים, כשאחד מהם הוא הפרעות בהליכה. הטיפול החדש ב"אמפירה" הראה שיפור של עד 30% במהירות ההליכה בחולים אשר נטלו את התרופה במינון של 10 מ"ג פעמיים ביום בהשוואה לטיפול בפלצבו.
התרופה "אמפירה" קיבלה אישור במעמד של תרופת יתום, כלומר – בלעדיות על שיווק המוצר לפרק זמן של 7 שנים. התרופה צפויה להיות משווקת בעולם כבר בחודש מארס השנה.
בסרטון הסבר של האגודה האמריקאית לטרשת נפוצה על ה- AMPYRA
"אחיות כאב" המופקדות על טיפול בכאב, גם אצל חולים אונקולוגיים, נמצאות היום בכל בית חולים ובמסגרות שונות בקהילה, כדאי וצריך להיעזר בהן. מגוון טיפולים עומדים לרשותן כדי להקל על כאבים שונים ומגוונים. אקטיק, טיפול חדש בסל הבריאות המיועד לטיפול בכאב אונקולוגי, הוא אחד מהטיפולים החדשים והיעילים ביותר שיש להן כיום להציע לחולים אונקולוגיים הסובלים מכאב חד ומתפרץ, צריך רק לדעת לבקש.
עד גיל 24 הייתה נגה בחורה בריאה לכל דבר עם חלומות על קריירה, בן זוג וילדים. בוקר אחד כשקמה משנתה היא חשה בסחרחורת כבדה שהטילה אותה באפיסת כוחות חזרה למיטתה. היא קיוותה שהסחרחורת תחלוף מאליה, אך במקום זאת היא חשה בימים שלאחר מכן באובדן שיווי משקל ובטשטוש קל בראייתה.
נגה הלכה להיבדק אצל רופא המשפחה והופנתה לנוירולוג מומחה שאבחן אצלה את שכל כך חששה ממנו, מחלת הטרשת הנפוצה. נגה חשה כמי שאיבדה את כל עולמה לשמע הבשורה, והיא חששה ממסע הייסורים שילווה אותה מעתה ולמשך כל חייה.
הנוירולוג שאבחן אצלה את המחלה הרגיע אותה, ואמר לי כי על אף שלמחלה אין מרפא נכון להיום, ניתן לבלום את התפשטותה באמצעות טיפול נכון. נגה החלה ליטול אחת לשבוע את האבנוקס, תרופה למניעת הידרדרות המחלה, ולא זו בלבד שההתדרדרות במחלה נבלמה, אלא שגם התסמינים נעלמו.
מאז עברו שש שנים, נגה הספיקה להינשא מאז, הביאה לעולם שני ילדים, ובמהלך ההריונות שלה הפסיקה ליטול את התרופה. גם כשהפסיקה את נטילת התרופה, המחלה לא שבה. למעשה כיום נגה נחשבת לאחת מאלו הלוקות במחלה, אך בחיי היומיום היא מתפקדת כאדם בריא לכל דבר.
"הטיפול התרופתי אפשר לי לשוב לחיים תקינים לגמרי"
"אני חייבת את חיי לטיפול הזה", אומרת נגה, "כשהתבשרתי שאני חולה במחלה הרגשתי אבודה לגמרי. לא האמנתי שבחורה צעירה כמוני תחלה פתאום במחלה שנחשבת לחשוכת מרפא וגורמת לסבל עצום. הטיפול התרופתי אפשר לי לשוב לחיים תקינים לגמרי. לשמחתי, אני לא חשה כיום בשום סימפטום הקשור במחלה וכל זאת באמצעות תרופה שנלקחת יום אחד בשבוע".
זה בדיוק מה שעושה תרופת האבנוקס. היא מסייעת בבלימת המחלה בקרב אלו שלקו בטרשת בשלביה הראשונים, ומאפשרת להם לחיות חיים שלווים ונורמאליים, שכוללים (לנשים שבינינו) גם את האפשרות להיכנס להריון וללדת ילדים בריאים. אלפי חולים במחלה חייבים לתרופה הזו כיום את איכות חייהם שעלולה הייתה להיפגע אילולא נטלו אותה בזמן.
נוטלי התרופה דיווחו שיפור ברמת החיים
במחקרים קליניים שבוצעו בשנים האחרונות התברר כי בטיפול קבוע של אחת לשבוע באמצעות עירוי, התרופה מאטה את התפתחות המוגבלויות הפיזיות, מסייעת להאט את התקדמות המחלה, ומפחיתה את ההתקפים. הטיפול באמצעות התרופה אינו כרוך בגרימת כאב, המינון בנטילת התרופה קטן, והאפקטיביות גבוהה. החיסרון היחיד לגביה הוא שהיא איננה רלוונטית לאלו המצויים בשלבים מתקדמים של המחלה.
ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים כי אלו שלקו בטרשת נפוצה ונטלו את התרופה דיווחו על איכות חיים גבוהה. חלקם כמו נגה דיווחו כי ההתקפים הנוגעים למחלה נעלמו, ואחרים דיווחו כי הם פחתו. כך שגם אם עדיין לא נמצאה תרופה למחלה, עדיין ניתן לחיות איתה בלא סבל מיותר.
בהמשך להחלטת ארגון העל העולמי לכאב IASP , כי שנת 2009 תוקדש לכאב אונקולוגי, החליטו האגודה למלחמה בסרטן והעמותה למאבק בכאב בשיתוף האגודה הישראלית לכאב לציין את שנת 2009 כשנת "הכאב האונקולוגי" לקידום העלאת המודעות הציבורית לנושא.
קצת נתונים
על פי נתוני מחקר ראשון מסוגו בעולם מטעם ארגון EPIC שהתמקד בכאב ממקור סרטני - אחד מתוך שני חולים אונקולוגיים סובל מכאב בינוני עד חמור ברמה יומיומית.
על פי מחקר סקירה עולמי בנושא, רק כ-50% מקרב החולים האונקולוגים מקבלים טיפול ראוי לכאבם.
עוד מהמחקר : כ – 71% מחולי הסרטן בישראל סובלים מכאב אונקולוגי מתפרץ התוקף אותם תוך דקות
חשוב לציין: אפשר וניתן לטפל בכאב - צריך רק לדעת זאת!
פעילויות
ינואר - הרצאה של המומחה העולמי לכאב אונקולוגי ד"ר אנדרו דייויס מבריטניה בכנס האונקולוגיים השנתי באילת. במהלך ימי הכנס התקיימה במלון גם תערוכת ציורים של האומנית מיוריאל טיילור חולת סרטן, המבטאת בציוריה את התמודדותה עם המחלה ומכאוביה.
בכנס התבקשו הרופאים האונקולוגים לחתום על אמנה המבטאת את מחויבותם המקצועית והמוסרית לסייע ככל הניתן לחולים בישראל הסובלים מכאב אונקולוגי , 85 אונקולוגים חתמו .
מרץ - האגודה הזמינה את החולים לעצוב לוגו לשנת המודעות תחת הכותרת "די לשאת את הכאב בדממה " , הצעות ניתן עדיין לשלוח עד ל – 1/7 למשרדי האגודה .
מאי - יופץ במחלקות האונקולוגיות שאלון מיוחד בנושא כאב אותם ידרשו הרופאים למלא יחד עם החולים כדי לדעת האם סובל החולה מכאב , להגדיר את סוג הכאב ולחפש יחדיו דרכי טיפול מתאימים .
בהמשך השנה מתוכננים עוד מגוון אירועים נוספים ביניהם ימי עיון לחולים ובני משפחתם על נושא הכאב האונקולוגי .
אחד מכל שני חולים סובלים מכאב בינוני עד חמור ברמה היומיומית
נושא הכאב האונקולוגי אינו מספיק מוכר בקרב הציבור, זאת למרות שמדובר באחת הבעיות הכאובות ביותר איתן מתמודדים חולי סרטן. על פי מחקרים והערכות, מרבית מהחולים האונקולוגיים חווים כאב תמידי בכל שלבי המחלה הממארת וסובלים מאוד מייסורי גוף ונפש הפוגעים באופן ניכר באיכות חייהם .
על פי נתוני מחקר ראשון מסוגו בעולם, שערך ארגון EPIC בקרב חולי סרטן מאירופה המתמקד בכאב ממקור סרטני, עלה כי אחד מתוך שני חולים אונקולוגיים סובל מכאב בינוני עד חמור ברמה יומיומית. מחקר סקירה עולמי מחודש יולי 08 מעלה כי רק כ-50% מקרב חולים אלו מקבלים טיפול ראוי לכאבם .
מחקרים נוספים מצביעים על כך שבין 64%-86% מהחולים האונקולוגיים סובלים גם מכאב אונקולוגי מתפרץ המוגדר ככאב בעוצמה בינונית-חמורה המופיע תוך כמה דקות כ – 4 פעמים ביום ונמשך בממוצע כ- 30 דקות.
רבע מהחולים לא מקבלים טיפול להתמודדות עם הכאב
מסקר שערך ארגון EPIC במדינות שונות באירופה (כולל ישראל) גם בנושא הכאב המתפרץ עולה כי 56% מהחולים בסרטן מדווחים על כאב מתפרץ ( בישראל 71%) . על פי הסקר ישראל נמצאת במקום הראשון גם בתדירות וחומרת הכאב עליה דיווחו חולי הסרטן – 34% דיווחו על כאב בעוצמה של 8-10 (בסקאלה מ-1 עד 10 ).
הנתון המעניין ביותר – כמעט רבע מהחולים שהשתתפו בסקר ודיווחו על כאב חזק עד בינוני לא מקבלים טיפול להתמודדות עם הכאב.
לאחרונה נכנסו לסל התרופות 2 תרופות לטיפול בכאב אונקולוגי , זאת לאחר שנים שועדת הסל לא נתנה דעתה לנושא הכאב, ולתחום שיפור איכות חיים בפרט - אקטיק, התרופה היחידה המיועדת לכאב אונקולוגי מתפרץ וליריקה המיועדת לכאב כרוני. את אקטיק משווקת בישראל מדיסון
השנה קוראת האגודה למלחמה בסרטן לא לשאת את הכאב בדממה. הרופאים רוצים לעזור , ישנם טיפולים חדשים בסל הבריאות שזמינים לכם, גשו לקבל עזרה ואל תחששו לדבר עם הצוות הרפואי על הכאבים, כי השנה מקשיבים לכאב האונקולוגי ומפסיקים לשאת את הכאב בדממה.
טיפול חדש בסל הבריאות לסובלים מספסטיות (נוקשות) ביד לאחר שבץ מוחי, עשוי להקל משמעותית את התכווצות השריר ואת הכאב המלווה אותו. הטיפול אינו מצריך הרדמה מקומית והוא משפיע תוך ימים למשך שלושה חודשים. הטיפול מומלץ בשילוב תוכנית שיקומית המתאימה לצרכי המטופל ומעלה בכך את יעילותו. פרופ' נתן בורנשטיין מנהל היחידה לשבץ מוח במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי:
"החולים יכולים כעת לזכות בהקלה משמעותית בתפקודם ובאורח חייהם באמצעות טיפול חדשני שכעת גם זמין עבורם"
טיפול חדש בבוטלינום טוקסין הוכלל בסל הבריאות 2009 ומיועד לסובלים מספסטיות (התכווצות חזקה וקבועה של השריר) בגפה העליונה בקרב חולי שבץ מוחי. מדובר בטיפול יעיל ומשמעותי לחולי שבץ מוחי שנותרו עם פגיעה ביכולת התנועה והתפקוד של הגפה העליונה, הגורמת להם להיות תלויים בגורמים שונים כמו מטפלים או בני משפחה.
הדיספורט (DYSPORT® הוא בוטולינום טוקסין) מוזרק לשריר וחודר לתוך סיבי העצב ובכך מסייע בחסימת שחרור האצטיל כולין (חומר כימי המעורב בהתכווצות השריר ובהפרעות תנועה), חסימה זו מקלה משמעותית על התכווצות השריר והכאב המלווה אותה. הפעולה מתבצעת לאחר ניקוי של מקום ההזרקה, ללא שימוש בהרדמה מקומית . השפעת הטיפול מתחילה תוך מספר ימים מההזרקה, ומגיעה לשיאה כשבועיים עד שלושה שבועות. משך ההשפעה הממוצע הנו כשלושה חודשים, ולכן בדרך כלל יש צורך לחזור על הטיפול בהתאם להמלצת הרופא/ה המטפל/ת . בורנשטיין: "הרפיית השריר מקלה על החולה ומאפשרת לגפה הנוקשה חופש תנועה גדול יותר ויכולת טיפול שיקומי אפקטיבי יותר"
פרופ' נתן בורנשטיין מנהל היחידה לשבץ מוח במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי :"נוקשות בגפיים המשותקות אחרי אירוע של שבץ מוח גורמת לאי נוחות, לכאב, להפרעה תיפקודית ואף לבעיות של היגיינה. לצערי רק מעטים מחולי שבץ המוח יודעים שכעת יש לבעיית הנוקשות בגפיים המשותקות גם פתרון . הדיספורט עשוי מחומר פעיל, שהוא למעשה רעלן (בוטולניום ) הגורם לשיתוק השריר ובכך למעשה מרפה אותו. הרפיית השריר מקלה על החולה ומאפשרת לגפה הנוקשה חופש תנועה גדול יותר ויכולת טיפול שיקומי אפקטיבי יותר. יש מקום להעלות את המודעות לתופעה זו ממנה סובלים רבים מחולי שבץ המוח , שכן חולה יכול לזכות בהקלה משמעותית באורח חייו ובתפקודו באמצעות טיפול חדשני ויעיל שכעת גם זמין עבורו "
מומלץ לשלב פיזיותרפיה
יעילות השימוש בדיספורט הוכחה במספר רב של מחקרים קלינים מבוקרים ונחשבת כאופציה טיפולית מקובלת. במחקר קליני כפול סמיות ואקראי בו השתתפו 83 חולים, נבדקה השפעת הטיפול בדיספורט מול אינבו )פלצבו) ונמצאה הפחתה משמעותית בספסטיות של הזרוע. כמו כן, נמצא שיפור משמעותי ביכולת לבצע פעולות אקטיביות כגון לבישת בגדים בהשוואה לחולים שטופלו באינבו.
תופעות הלוואי לטיפול, שהן בדרך כלל קלות וחולפות, עלולות להתבטא בדימום קל במקום ההזרקה, ובחולשת יתר זמנית של השרירים שהוזרקו או של השרירים הסמוכים למקום ההזרקה. במקרה של מינון גבוה, לעיתים יש תופעות דמויות שפעת. תופעות הלוואי חולפות תוך מספר שעות או ימים. את הטיפול בדיספורט מומלץ לשלב בטיפול שיקומי נלווה כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ולעיתים שימוש בסד לשמירת אורך השריר, אלה עשויים לשפר את יעילות הטיפול .
רקע: בוטולינום טוקסין
למעלה: סרטון המסביר את פעילות הבוטולינום טוקסין
בוטולינום טוקסין מיוצר על-ידי חיידק הקלוסטרידיום בוטולינום. כאשר הבוטולינום מוזרק לשריר הוא חודר לתוך סיבי העצב שבסביבה ומעכב את שחרור האצטיל כולין, חומר כימי המעורב בהתכווצות השריר. בהפרעות תנועה עקב ארוע מוחי, בהן גירוי יתר עצבי גורם להתכווצות חזקה מדי וקבועה של השריר )ספזם(,
רקע: שבץ מוחי
שבץ מוחי מתרחש כאשר אספקת הדם לחלק מהמוח נפסקת כתוצאה מחסימת כלי דם או מדימום. הפגיעה עלולה לגרום לשינויים תפקודיים, בהתאם לאזור שנפגע במוח, כגון פגיעה בתקשורת, תנועה, תחושה, רגש.
בקרב שליש מהחולים תישאר נכות פיזית – עד כדי שיתוק מלא באחד מצידי הגוף -העלולה לגרום לקושי ניכר בתפקוד. השיקום הפונקציונאלי בחולים שעברו שבץ מוחי מורכב מפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תמיכה נפשית, תזונה ועוד. שבץ-מוחי מדורג כגורם התמותה השלישי בעולם המערבי, ומקדימים אותו רק מחלות לב ,וכן סך כל מקרי הסרטן. יתרה מזאת, נתוני התחלואה והתמותה משבץ בעולם מצביעים על מגמה ברורה של התגברות התופעה. על פי נתוני סקר האיגוד הנוירולוגי בישראל לוקים כ- 15,000 מידי שנה בשבץ מוחי בישראל.
