<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;מדיסון פארמה&#8236;</title>	<atom:link href="http://www.medisonblog.com/?feed=rss2?feed=rss2" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.medisonblog.com</link>
	<description>&#8235;מדיסון פארמה מאיר יעקובסון&#8236;</description>	<lastBuildDate>Tue, 07 Sep 2010 09:13:44 +0000</lastBuildDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.9.1</generator>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
			<item>
		<title>&#8235;שנה טובה &#8211; תשע&quot;א&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=775</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=775#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 07 Sep 2010 09:13:44 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;KerenM&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[הסיפור המרכזי]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=775</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;מדיסון מאחלת שנה טובה ומוצלחת.
שנת בריאות והגשמת משאלות,
שנת שלווה ועשייה,
שנה טבולה בדבש,
שנת שמחה ואור.
&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><a href="http://www.medisonblog.com/wp-content/uploads/2010/09/medison_group01.jpg"><img class="size-full wp-image-774" title="medison_group01" src="http://www.medisonblog.com/wp-content/uploads/2010/09/medison_group01.jpg" alt="" width="448" height="191" /></a>
<p><strong><span style="color: #ff6600;">מדיסון מאחלת שנה טובה ומוצלחת.</span></strong></p>
<p><strong><span style="color: #ff6600;">שנת בריאות והגשמת משאלות,</span></strong></p>
<p><strong><span style="color: #ff6600;">שנת שלווה ועשייה,</span></strong></p>
<p><strong><span style="color: #ff6600;">שנה טבולה בדבש,</span></strong></p>
<p><strong><span style="color: #ff6600;">שנת שמחה ואור.</span></strong></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=775</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;אישור אירופאי לויפריב – טיפול במחלת הגושה&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=753</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=753#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 30 Aug 2010 07:25:19 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;MedisonTeam&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[חדשות התעשיה]]></category>
		<category><![CDATA[מוצרים חדשים]]></category>
		<category><![CDATA[SHIRE]]></category>
		<category><![CDATA[Vpriv]]></category>
		<category><![CDATA[גושה]]></category>
		<category><![CDATA[ויפריב]]></category>
		<category><![CDATA[מדיסון-פארמה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=753</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;30.8.2010: חברת שייר (SHIRE) הודיעה על קבלת אישור הפצה באיחוד האירופי לויפריב (VPRIV – Velaglicerase alfa ), טיפול אנזימתי חליפי במחלת גושה מסוג I. ויפריב אושרה כטיפול למחלות יתום בהליך מרכזי שמאפשר את הפצתה ב-30 מדינות ברחבי אירופה, כאמור לתרופה יש אישור ה FDA מאז פברואר 2010.
האישור התקבל אחרי הצגת הנתונים מהניסויים הקליניים, בהם השתתפו [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>30.8.2010: חברת שייר (SHIRE) הודיעה על קבלת אישור הפצה באיחוד האירופי לויפריב (VPRIV – Velaglicerase alfa ), טיפול אנזימתי חליפי במחלת גושה מסוג I. ויפריב אושרה כטיפול למחלות יתום בהליך מרכזי שמאפשר את הפצתה ב-30 מדינות ברחבי אירופה, כאמור לתרופה יש אישור ה FDA מאז פברואר 2010.<br />
האישור התקבל אחרי הצגת הנתונים מהניסויים הקליניים, בהם השתתפו למעלה מ-100 חולי גושה מ-10 מדינות ברחבי העולם, ב-24 מרכזים רפואיים שונים.<br />
&quot;גושה זאת מחלה נדירה, ולעתים קרובות מתאפיינת בהחלשת הגוף,&quot; אמר פרופ' טים קוקס מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת קיימברידג', מייסד מרפאת הגושה הגדולה בבריטניה. &quot;חשיבותו של האישור האירופאי לויפריב היא בקיומו של טיפול אנזימתי חליפי נוסף, המרחיב את אפשרויות הטיפול במחלה מורכבת זו&quot;.<br />
כיום מטופלים בויפריב 850 חולים ברחבי העולם, והדרישה לטיפול הולכת וגדלה. עקב כך, חברת שייר פיתחה תוכנית המנטרת את הביקוש לטיפול, על מנת להבטיח אספקה שוטפת של ויפריב לטווח הרחוק.</p>
<p>מדיסון פארמה מייצגת בישראל את חברת SHIRE ומשווקת טיפולים למחלות גנטיות (ויפריב למחלת גושה, רפלגל למחלת פברי, פירזיר לטיפול באנגיואדמה תורשתית) וכן טיפולים בתחומי הנפרולוגיה וההמטולוגיה.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=753</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;טיפול בכאב מתפרץ בקרב חולי סרטן&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=749</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=749#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 26 Aug 2010 08:53:53 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;KerenM&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[ACTIQ]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות התעשיה]]></category>
		<category><![CDATA[מאיר יעקובסון]]></category>
		<category><![CDATA[מחקרים]]></category>
		<category><![CDATA[אקטיק]]></category>
		<category><![CDATA[כאב אונקולוגי]]></category>
		<category><![CDATA[כאב מתפרץ]]></category>
		<category><![CDATA[כאב סרטני]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=749</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;לאחרונה פורסם מחקר חשוב בנושא הטיפול בכאב מתפרץ בחולי סרטן ע&#34;י פרופסור זאפטלה, אחד המומחים הבינלאומיים הגדולים ביותר בתחום הטיפול הפליאטיבי בכלל ובתחום הכאב מתפרץ בפרט.
מטרת המחקר הייתה להשוות את הזמן להקלה משמעותית בכאב בין טיפולים שונים הניתנים לכאב מתפרץ (S.O.S) וכן לתאר את המאפיינים השונים של סוג כאב זה.
המחקר כלל כ – 50 חולי [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>לאחרונה פורסם מחקר חשוב בנושא הטיפול בכאב מתפרץ בחולי סרטן ע&quot;י פרופסור זאפטלה, אחד המומחים הבינלאומיים הגדולים ביותר בתחום הטיפול הפליאטיבי בכלל ובתחום הכאב מתפרץ בפרט.<br />
מטרת המחקר הייתה להשוות את הזמן להקלה משמעותית בכאב בין טיפולים שונים הניתנים לכאב מתפרץ (S.O.S) וכן לתאר את המאפיינים השונים של סוג כאב זה.<br />
המחקר כלל כ – 50 חולי סרטן הסובלים מכאבים מתפרצים וכטיפול S.O.S  משתמשים בתרופות שונות ביניהן מורפין, אוקסיקוד סירופ, מתאדון, הידרומורפון ואקטיק. בסה&quot;כ הוערכו כ – 250 אפיזודות של כאב מתפרץ, 50 אפיזודות לכל סוג של טיפול S.O.S.<br />
מבחינת מאפייני הכאב המתפרץ, תוצאות המחקר הראו שהנבדקים סבלו מארבע התקפים בממוצע ביממה, רובם התרחשו בצורה פתאומית ונמשכו כ – 35 דקות (במידה ולא נוטלים שום טיפול נגד הכאב). עוצמת הכאב באפיזודות השונות הייתה חמורה עד חמורה מאוד.<br />
מבחינת ההשוואה בין טיפולי ה S.O.S השונים לכאב מתפרץ, תוצאות המחקר הראו שהזמן הממוצע להקלה משמעותית בכאב לאחר לקיחת אחד הטיפולים הוא כ – 31 דקות.<br />
כל הטיפולים למעט אקטיק נתנו הקלה בכאב רק לאחר כ 30-40 דקות. הקלה משמעותית בכאב לאחר שימוש באקטיק נצפתה לאחר כ – 15 דקות בלבד.<br />
ממחקר חשוב זה הוסקו מספר מסקנות:<br />
ה S.O.S האידיאלי לכאב מתפרץ צריך להיות בעל פעולה מהירה  בהקלה בכאב, זמן השפעה קצר יחסית, נוח לשימוש ועם מינימום תופעות לוואי.<br />
בנטילת אופיואיד אוראלי (כגון M.I.R  או אוקסיקוד סירופ) ייתכן והכאב עובר בצורה ספונטנית ולאו דווקא בהשפעת התרופה.<br />
אקטיק מספק הקלה מהירה יותר לכאב מתפרץ בחולי סרטן מאשר אופיואידים אוראליים.</p>
<p>מקור:<br />
Zeppetella G. J of Pain and Symptom Management 2008;35:563-567</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=749</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;AspirinWorks &#8211; בדיקת עמידות לאספירין&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=745</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=745#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 22 Aug 2010 14:45:32 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;MedisonTeam&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[דיאגנוסטיקה]]></category>
		<category><![CDATA[הסיפור המרכזי]]></category>
		<category><![CDATA[מוצרים חדשים]]></category>
		<category><![CDATA[ASPIRINWORKS]]></category>
		<category><![CDATA[מאיר יעקבסון]]></category>
		<category><![CDATA[ציוד רפואי]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה מותאמת אישית]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=745</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;בימים אלו הושלם פיילוט מעניין לביצוע בדיקת עמידות לאספירין, במחלקה הקרדיולוגית באחד מבתי החולים בארץ. AspirinWorks, בדיקת העמידות לאספירין שמיוצרת ע&#34;י חברת Corgenix מארה&#34;ב, היא בדיקה חדשה בסל השירותים של חברת מדיסון, שבמסגרתה ניתן לבדוק האם האספירין אכן משפיע על מטופלים שנוטלים את התרופה באופן קבוע (בד&#34;כ לצורך מניעת היווצרות קרישי דם). מנתונים שנאספו במספר [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>בימים אלו הושלם פיילוט מעניין לביצוע בדיקת עמידות לאספירין, במחלקה הקרדיולוגית באחד מבתי החולים בארץ. AspirinWorks, בדיקת העמידות לאספירין שמיוצרת ע&quot;י חברת Corgenix מארה&quot;ב, היא בדיקה חדשה בסל השירותים של חברת מדיסון, שבמסגרתה ניתן לבדוק האם האספירין אכן משפיע על מטופלים שנוטלים את התרופה באופן קבוע (בד&quot;כ לצורך מניעת היווצרות קרישי דם). מנתונים שנאספו במספר מחקרים, עולה כי בממוצע, לכ-20% מן האוכלוסייה קיימת עמידות לאספירין.<br />
בפיילוט זה נאספו 40 דגימות שתן מחולים שהגיעו למחלקה הקרדיולוגית. הצוות הרפואי ווידא כי חולים אלו נוטלים אספירין (או אחת מנגזרותיו) ומילא עבור כל נבדק שאלון רפואי קצר. השאלון כלל פרטים על אירועים לבביים חריפים (בשפה המקצועית- acute coronary syndrome) וגורמי סיכון אחרים.<br />
השתנים נבדקו במעבדות אמריקן מדיקל  ברמת אביב.<br />
התוצאות הצביעו על כך  שרבים מן הנבדקים גילו עמידות לאספירין אותו הם נוטלים. המשמעות היא כי על הרופאים המטפלים בחולים אלו לבצע מספר בירורים נוספים כגון בירור רמות כולסטרול, ולשקול אף העלאת מינון האספירין.</p>
<p>לסיכום: קיים עניין בבדיקת העמידות לאספירין בקרב הצוות הרפואי במחלקה. קיימת אפשרות שהבדיקה תתבצע באופן רוטיני בקרב חולים המשתחררים ממנה ומעוניינים לברר את מידת השפעת התרופה עליהם.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=745</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;מערכת GeneXpert נכנסה לשימוש בביה&quot;ח בנהריה&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=729</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=729#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 18 Aug 2010 10:16:12 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;KerenM&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בתקשורת]]></category>
		<category><![CDATA[דיאגנוסטיקה]]></category>
		<category><![CDATA[GeneXpert]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות]]></category>
		<category><![CDATA[מאיר יעקובסון]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=729</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;
מתוך 'חדשות הבית' עיתון של בי&#34;ח נהריה, גיליון מס' 7, יולי 2010. 
&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p style="text-align: right;">
<p style="text-align: right;">מתוך 'חדשות הבית' עיתון של בי&quot;ח נהריה, גיליון מס' 7, יולי 2010. <object id="doc_188044712929969" style="outline: none;" classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000" width="100%" height="600" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="name" value="doc_188044712929969" /><param name="data" value="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf" /><param name="wmode" value="opaque" /><param name="bgcolor" value="#ffffff" /><param name="allowFullScreen" value="true" /><param name="allowScriptAccess" value="always" /><param name="FlashVars" value="document_id=36054366&amp;access_key=key-15nt7c9rk0bw35luldyn&amp;page=1&amp;viewMode=list" /><param name="src" value="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf" /><param name="allowfullscreen" value="true" /><embed id="doc_188044712929969" style="outline: none;" type="application/x-shockwave-flash" width="100%" height="600" src="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf" flashvars="document_id=36054366&amp;access_key=key-15nt7c9rk0bw35luldyn&amp;page=1&amp;viewMode=list" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" bgcolor="#ffffff" wmode="opaque" data="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf" name="doc_188044712929969"></embed></object></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=729</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;תסמונת עבודת המשמרות&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=727</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=727#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 15 Aug 2010 16:04:02 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;MedisonTeam&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[PROVIGIL]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות התעשיה]]></category>
		<category><![CDATA[עייפות כרונית]]></category>
		<category><![CDATA[ישנוניות יתר]]></category>
		<category><![CDATA[פרוביג'יל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=727</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;המונח עבודת משמרות מתייחס לכל עבודה שמתקיימת מחוץ ללוח הזמנים המסורתי של יום עבודה. המונח מתייחס בעיקר להשפעה של לוח הזמנים הזה על עובדי לילה אבל גם לאלה שמתחילים את יום עבודתם מוקדם בבוקר, לפני 6:30 או בערב, אחרי 16:30.
המחזור הפנימי של גוף האדם מתוכנת לשנת לילה ולערנות בשעות היום. כשמתחילים לשחק עם המחזור הטבעי [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>המונח עבודת משמרות מתייחס לכל עבודה שמתקיימת מחוץ ללוח הזמנים המסורתי של יום עבודה. המונח מתייחס בעיקר להשפעה של לוח הזמנים הזה על עובדי לילה אבל גם לאלה שמתחילים את יום עבודתם מוקדם בבוקר, לפני 6:30 או בערב, אחרי 16:30.<br />
המחזור הפנימי של גוף האדם מתוכנת לשנת לילה ולערנות בשעות היום. כשמתחילים לשחק עם המחזור הטבעי ולעבוד בשעות שהגוף פיזיולוגית צריך לישון – נוצר סיכון לפתח את מה שנודע כתסמונת עבודת המשמרות.<br />
תסמונת עבודת המשמרות מתבטאת בצורת אינסומניה (נדודי שינה) או כהיפרסומניה (ישנוניות יתר). גם להישאר ער בשעות העבודה עלול להפוך לאתגר לא פשוט. סימפטומים נוספים של התסמונת כוללים כאבי ראש, חוסר אנרגיה וחוסר ריכוז. הוכח ששינה לא טובה תורמת לעליה במשקל.<br />
לא כל עובדי המשמרות חווים את התסמונת, אבל מי שהסימפטומים שלעיל אינם זרים לו צריך לטפל בכך: אינסומניה וישנוניות יתר עלולות להוביל למצבים מסכני חיים כתאונות עבודה ותאונות דרכים (בעיקר בדרך הביתה מהעבודה), כמו גם ירידה ביעילות בעבודה, פגיעה בכושר הריכוז, עצבנות ושינויים במצב הרוח.<br />
טיפול מוצלח בתסמונת עבודת המשמרות יכלול תכנות מחדש של המחזור הביולוגי והלימה בין שעות השינה והערות. התמדה באסטרטגיות ושינויים התנהגותיים קריטיים להצלחת הטיפול.<br />
מי שסובל מבעיות שינה צריך לשמור על שיגרת ערות-שינה לאורך כל ימות השבוע. אמנם קשה לשמור על שיגרה שכזאת, במיוחד בימי מנוחה, אבל היא יעילה מאוד ובסופו של דבר תאפשר בילוי עם משפחה וחברים בשעות היום ושינה בשנות הלילה.<br />
מחוייבות לשנת לילה בת 7-8 שעות באותה מיטה ובאותן שעות חשובה לויסות המחזור הביולוגי. במידה ושנת לילה רצופה לא מתאפשרת, כדאי להתחיל לנסות שתי אפיזודות שינה בנות 3-4 שעות במהלך היום ולאחר יותר לנסות שוב שנת לילה &quot;נורמלית&quot; בסוף השבוע או בימים ללא עבודה.<br />
מציאת זמן פנוי למשפחה ולחברים, שאינו מתנגש עם זמני השינה והערות עשוי להוות אתגר עבור הסובלים מתסמונת עבודת משמרות. אפשרות נוספת היא להאריך את הלילה שלפני היום החופשי, כלומר, ללכת לישון ב-3-4 לפנות בוקר, ולהתעורר אחרי 8 שעות, במקום ללכת לישון ב-11. שינוי זה עשוי לעזור להסתגל לשינה במהלך היום בימי עבודה.<br />
בשעות שמוקצבות לשינה, יש להתנתק מהפרעות פוטנציאליות, כמו טלפונים, סידורים ועבודות בית ולבקש משאר דיירי הבית להתחשב ולשמור על השקט. צריך להחשיך את חדר השינה ולדאוג שהוא יהיה צונן, גם בחורף. אם לא ניתן לבודד את החדר מרעשים, <a href="http://www.whitenoisemachine.co.uk/" target="_blank">מכונת רעש לבן</a> או אטמי אזניים מאיכות טובה יעזרו.  אם לא מצליחים להירדם, אסור להישאר במיטה ולהתהפך מצד אל צד. לקום, לעשות משהו מרגיע מחוץ למיטה ולחזור למיטה כשהישנוניות חוזרת.<br />
מומלץ להימנע ככל האפשר משעות נוספות ומשמרות ארוכות מהרגיל. למי שעובד במשמרות משתנות מומלץ לכוון את המשמרות &quot;מסביב לשעון&quot;: לדוגמא, משמרת בוקר, משמרת ערב, משמרת לילה ואז שוב משמרת בוקר. בכל מקרה כדאי להימנע ממשמרות משתנות אם אפשר.<br />
לחשיפה לאור בהיר השפעה חיובית על המחזור הפנימי של עובדי לילה. יש להיחשף לתאורה כמה שיותר קרוב לתחילת המשמרת ועד לכשעתיים לפני הסיום. לפני החזרה הביתה יש לחבוש משקפי שמש כדי לחסום את אור היום ולהכין את הגוף לשינה.<br />
תנומות קצרות לפני המשמרת ואם אפשר גם במהלכה עשויות לעזור נגד ישנוניות יתר. מומלץ לא לנהוג הביתה במצב ישנוני ולנמנם לפני כן, שכן נסיעות ארוכות הביתה בעיקר מוקדם בבוקר עלולות להיות מסוכנות וקשות. טכניקות  הרפיה ומדיטציה יכולות לסייע, וכך גם שתיה מבוקרת של קפאין בתחילת המשמרת. ככל שהמשמרת מתקרבת לסיומה  יש להפחית את צריכת הקפאין.<br />
אם שינויים התנהגותיים לא עוזרים להסתגל לעבודת משמרות, ניתן להתייעץ ברופא. תרופות כדוגמת מודפיניל (פרוביג'יל) מאושרות לשימוש כטיפול בתסמונת עבודת המשמרות. אחרים מצאו בגלולות שינה פתרון המסייע להתגבר על נדודי שינה המיוחסים לשעות עבודה לא שגרתיות.<br />
מקור: <a href="http://consults.blogs.nytimes.com/2010/08/13/when-work-hours-disrupt-sleep/?partner=rss&amp;emc=rss">בלוג הניו יורק טיימס</a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=727</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;לחיות את החיים&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=721</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=721#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 02 Aug 2010 12:21:05 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;MedisonTeam&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[TYSABRI]]></category>
		<category><![CDATA[הסיפור המרכזי]]></category>
		<category><![CDATA[טרשת נפוצה]]></category>
		<category><![CDATA[תרופות]]></category>
		<category><![CDATA[וידאו]]></category>
		<category><![CDATA[טייסברי]]></category>
		<category><![CDATA[טיסברי]]></category>
		<category><![CDATA[טיפול בטרשת נפוצה]]></category>
		<category><![CDATA[מאיר יעקובסון]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=721</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;
מסתבר שלא רק צרות, אלא גם דברים טובים באים בצרורות. מחלת הטרשת הנפוצה שתקפה את יוליה הביאה לסיום נישואיה; התרופות שאותן נטלה בניסיון לעצור את ההתקפים הביאו לתופעות לוואי שפגעו משמעותית באיכות חייה. עירויי הטיסברי אותם החלה לקבל שינו את חייה של יוליה: היא לא סובלת מתופעות לוואי, מרגישה טוב יותר, מתאמנת בחדר כושר והכי [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><object width="480" height="385"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/bdVgRay-WGg&amp;hl=en_US&amp;fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/bdVgRay-WGg&amp;hl=en_US&amp;fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object><br />
מסתבר שלא רק צרות, אלא גם דברים טובים באים בצרורות. מחלת הטרשת הנפוצה שתקפה את יוליה הביאה לסיום נישואיה; התרופות שאותן נטלה בניסיון לעצור את ההתקפים הביאו לתופעות לוואי שפגעו משמעותית באיכות חייה. עירויי הטיסברי אותם החלה לקבל שינו את חייה של יוליה: היא לא סובלת מתופעות לוואי, מרגישה טוב יותר, מתאמנת בחדר כושר והכי חשוב, מצאה את אהבת חייה. </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=721</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;טיסברי &#8211; טיפול משנה חיים&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=718</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=718#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 26 Jul 2010 14:06:59 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;MedisonTeam&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[TYSABRI]]></category>
		<category><![CDATA[בתקשורת]]></category>
		<category><![CDATA[חדשות התעשיה]]></category>
		<category><![CDATA[טייסברי]]></category>
		<category><![CDATA[טיסברי]]></category>
		<category><![CDATA[טיפול בטרשת נפוצה]]></category>
		<category><![CDATA[טרשת נפוצה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=718</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;קאז אסטון, בת 36, אובחנה כחולת טרשת נפוצה בשנת 1995, שבועיים לפני בחינות הגמר של לימודי הסיעוד. &#34;היה לי מזל. למדתי בחוג לסיעוד באוניברסיטה, אז היו מסביבי אנשים שיכולתי לפנות אליהם לעצה ועזרה,&#34; היא מספרת. למרות הזעזוע שגרם האבחון, קאז סיימה את לימודיה והחלה לעבוד כאחות בNHS (שירות הבריאות הלאומי) בלונדון, אבל לפני שלוש שנים [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>קאז אסטון, בת 36, אובחנה כחולת טרשת נפוצה בשנת 1995, שבועיים לפני בחינות הגמר של לימודי הסיעוד. &quot;היה לי מזל. למדתי בחוג לסיעוד באוניברסיטה, אז היו מסביבי אנשים שיכולתי לפנות אליהם לעצה ועזרה,&quot; היא מספרת. למרות הזעזוע שגרם האבחון, קאז סיימה את לימודיה והחלה לעבוד כאחות בNHS (שירות הבריאות הלאומי) בלונדון, אבל לפני שלוש שנים מצבה הורע כתוצאה מהרעלת דם וסיבוכים שנבעו מתגובה נדירה לטיפול כימותרפי בטרשת נפוצה.<br />
היא לא יכלה ללכת ללא סיוע, סבלה מבעיות בחוש הראיה וחשה חולשה ועייפות על הזמן. חצי שנה מאוחר יותר מצבה התחיל להשתפר, עם התחלת טיפול חודשי בטיסברי בבית החולים צ'רינג קרוס בלונדון. </p>
<p>אסטון, המתגוררת כיום בווינדזור, פרבר של לונדון, מעידה על עצמה שהיא מרגישה &quot;בן אדם חדש&quot;, ואפילו החלה להשתתף במרוצי מכוניות. &quot;אין לי התקפים ולא התפתחו לי נגעים חדשים במוח&#8230; לפני שהתחלתי טיסברי, אפילו לא חלמתי לעסוק בספורט, על אחת כמה וכמה בספורט המוטורי המהיר בעולם,&quot; היא אומרת.<br />
היא משתתפת בתחרויות מרוץ כדי להעלות מודעות ולגייס כספים לקרן הטרשת הנפוצה הבריטית. עד היום היא גייסה מעל 2,000 £ (כ-12,000 ₪) והיא מתאמנת במסלול מרוץ בנורת'המפטונשייר במטרה להתחרות במרוצים קשים ומרכזיים יותר.<br />
בית החולים צ'רינג קרוס הוא אחד מהמרכזים הרפואיים הראשונים בבריטניה שאימצו את הטיפול בטיסברי, שהוכחה כמאיטה את התקדמות תסמיני הנכות במחלת הטרשת הנפוצה ומפחיתה את ההתקפים בכ-2/3. זהו נוגדן הקושר את עצמו לתאים במערכת החיסונית ומונע מהם לחדור למוח ולעמוד השדרה ולגרום לנזק בקרב חולי טרשת נפוצה. </p>
<p>פורסם לראשונה ב<a href="http://www.thisislondon.co.uk/standard/article-23853631-ms-patient-takes-up-drag-racing-after-drug-changes-life.do">London Evening Standard</a><br />
האתר של קאז <a href="http://www.kazaston.com/da/102528">כאן </a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=718</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;אמפירה &#8211; טיפול בקשיי הליכה בטרשת נפוצה&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=713</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=713#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 22 Jul 2010 08:58:33 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;KerenM&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בתקשורת]]></category>
		<category><![CDATA[חידושים בתחום התרופות]]></category>
		<category><![CDATA[טרשת נפוצה]]></category>
		<category><![CDATA[מאיר יעקובסון]]></category>
		<category><![CDATA[AMPYRA]]></category>
		<category><![CDATA[אמפירה]]></category>
		<category><![CDATA[פמפרידין]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=713</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;פרופ' אריאל מילר מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה מספר על הטיפול באמפירה (פמפרידין).
במספר מחקרים דווחו 2/3 מהמשתתפים, חולי טרשת נפוצה, כי הם חווים הפרעות הליכה. מתוך אותם 2/3,  כ-70% הצהירו שקשיי ההליכה מהווים את המגבלה המשמעותית ביותר עבורם בהתמודדותם עם המחלה.
אמפירה נמנית על קבוצת התרופות המטפלות בסימפטומים של טרשת נפוצה. בנוסף לתרופות שמטרתן למנוע או [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>פרופ' אריאל מילר מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה מספר על הטיפול באמפירה (פמפרידין).<br />
במספר מחקרים דווחו 2/3 מהמשתתפים, חולי טרשת נפוצה, כי הם חווים הפרעות הליכה. מתוך אותם 2/3,  כ-70% הצהירו שקשיי ההליכה מהווים את המגבלה המשמעותית ביותר עבורם בהתמודדותם עם המחלה.<br />
אמפירה נמנית על קבוצת התרופות המטפלות בסימפטומים של טרשת נפוצה. בנוסף לתרופות שמטרתן למנוע או למתן התקפים (אינטרפרונים: אבונקס, רפיף ובטאפרון; תרופת הקופקסון וכן טיסברי), קיימות תרופות המסייעות להתגבר על עייפות כרונית, דכאון ותסמינים נוירולוגיים שונים, הניתנים כטיפול בהתאמה אישית.<br />
כדי לקרוא את הכתבה, לחצו על כפתור Fullscreen</p>
<p><a title="View אמפירה - טיפול בקשיי הליכה בטרשת נפוצה on Scribd" href="http://www.scribd.com/doc/34690420/אמפירה-טיפול-בקשיי-הליכה-בטרשת-נפוצה" style="margin: 12px auto 6px auto; font-family: Helvetica,Arial,Sans-serif; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 14px; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal; -x-system-font: none; display: block; text-decoration: underline;">אמפירה &#8211; טיפול בקשיי הליכה בטרשת נפוצה</a> <object id="doc_196507061709125" name="doc_196507061709125" height="600" width="100%" type="application/x-shockwave-flash" data="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf" style="outline:none;" ><param name="movie" value="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf"><param name="wmode" value="opaque"><param name="bgcolor" value="#ffffff"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><param name="FlashVars" value="document_id=34690420&#038;access_key=key-2964mhjyt8gfsyngsux0&#038;page=1&#038;viewMode=list"><embed id="doc_196507061709125" name="doc_196507061709125" src="http://d1.scribdassets.com/ScribdViewer.swf?document_id=34690420&#038;access_key=key-2964mhjyt8gfsyngsux0&#038;page=1&#038;viewMode=list" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" height="600" width="100%" wmode="opaque" bgcolor="#ffffff"></embed></object></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=713</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;להתעורר לחיים&#8236;</title>		<link>http://www.medisonblog.com/?p=709</link>
		<comments>http://www.medisonblog.com/?p=709#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 18 Jul 2010 14:00:41 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;MedisonTeam&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[PROVIGIL]]></category>
		<category><![CDATA[הסיפור המרכזי]]></category>
		<category><![CDATA[טרשת נפוצה]]></category>
		<category><![CDATA[מאיר יעקובסון]]></category>
		<category><![CDATA[עייפות כרונית]]></category>
		<category><![CDATA[פרוביג'יל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.medisonblog.com/?p=709</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;
עייפות היא כנראה הסימפטום השכיח ביותר של טרשת נפוצה. כמעט כל החולים חווים עייפות ורבים מהם חווים את צורתה הכרונית. זוהי עייפות שאיננה מרפה, שעלולה להשפיע על סדר היום ואורחות החיים, שמשתלטת על הגוף ועל הנפש. עוצמת הבעיה מתחדדת  עם סדר יום עמוס כסדר יומה של נעמה, הכולל עבודה אינטנסיבית, שירה, הליכות ובילויים. בהמלצת הרופא [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><object width="480" height="385"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/P6Zg8U2b5B0&amp;hl=en_US&amp;fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/P6Zg8U2b5B0&amp;hl=en_US&amp;fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object><br />
עייפות היא כנראה הסימפטום השכיח ביותר של טרשת נפוצה. כמעט כל החולים חווים עייפות ורבים מהם חווים את צורתה הכרונית. זוהי עייפות שאיננה מרפה, שעלולה להשפיע על סדר היום ואורחות החיים, שמשתלטת על הגוף ועל הנפש. עוצמת הבעיה מתחדדת  עם סדר יום עמוס כסדר יומה של נעמה, הכולל עבודה אינטנסיבית, שירה, הליכות ובילויים. בהמלצת הרופא המטפל החלה נעמה לקחת פרוביג'יל, תרופה לעייפות כרונית, שמאפשרת לה לתפקד כרגיל.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.medisonblog.com/?feed=rss2&amp;p=709</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
