30.8.2010: חברת שייר (SHIRE) הודיעה על קבלת אישור הפצה באיחוד האירופי לויפריב (VPRIV – Velaglicerase alfa ), טיפול אנזימתי חליפי במחלת גושה מסוג I. ויפריב אושרה כטיפול למחלות יתום בהליך מרכזי שמאפשר את הפצתה ב-30 מדינות ברחבי אירופה, כאמור לתרופה יש אישור ה FDA מאז פברואר 2010.
האישור התקבל אחרי הצגת הנתונים מהניסויים הקליניים, בהם השתתפו למעלה מ-100 חולי גושה מ-10 מדינות ברחבי העולם, ב-24 מרכזים רפואיים שונים.
"גושה זאת מחלה נדירה, ולעתים קרובות מתאפיינת בהחלשת הגוף," אמר פרופ' טים קוקס מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת קיימברידג', מייסד מרפאת הגושה הגדולה בבריטניה. "חשיבותו של האישור האירופאי לויפריב היא בקיומו של טיפול אנזימתי חליפי נוסף, המרחיב את אפשרויות הטיפול במחלה מורכבת זו".
כיום מטופלים בויפריב 850 חולים ברחבי העולם, והדרישה לטיפול הולכת וגדלה. עקב כך, חברת שייר פיתחה תוכנית המנטרת את הביקוש לטיפול, על מנת להבטיח אספקה שוטפת של ויפריב לטווח הרחוק.

מדיסון פארמה מייצגת בישראל את חברת SHIRE ומשווקת טיפולים למחלות גנטיות (ויפריב למחלת גושה, רפלגל למחלת פברי, פירזיר לטיפול באנגיואדמה תורשתית) וכן טיפולים בתחומי הנפרולוגיה וההמטולוגיה.

ב 10 למאי 2010, התקיים הכנס השביעי השנתי של האגוד לכירורגיה ווסקולרית בשתוף עם האגוד הרדיולוגי – החוג לרדיולוגיה פולשנית, במלון "שרתון סיטי טאואר" ברמת גן.

הכנס מהווה עמוד תווך עיקרי בנושאים הקשורים לכלי דם בארץ ומאפשר במה לעדכונים מקצועיים , לימוד וחשיפה מקצועית עבור הכירורגים והרדיולוגים בארץ. בכנס השתתפו אורחים מובילים מחו"ל, מנהלים מומחים ומתמחים.
המחלקה לציוד רפואי בתחום האנגיו – Peripheral Intervention של מדיסון נכחה במלואה.

פיתוח תרופות זה סיפור ארוך ויקר שבסופו, במקרה הטוב, שנים מעטות של הנאה מפירות ההשקעה. לאחר קבלת אישור הפטנט על התכשיר הרפואי שעומד בפני פיתוח, התכשיר מוגן בזכויות יוצרים למשך 20 שנה. משך הזמן הממוצע שעובר מתחילת הפיתוח לשלב הסופי הוא כ-10 שנים בממוצע ובנוסף – הנתונים מראים שמכל 5000 מולקולות שנכנסות לשלב המחקר, רק כחמש יגיעו לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם ורק אחת מתוך החמש תאושר. עלויות הפיתוח עשויות להגיע לכמיליארד דולר במידה והתרופה מאושרת. ההשקעה אם כן גדולה מאוד והשנים בהן חברות התרופות יכולות לקצור את פירות עמלן מעטות – 10 שנים ואף פחות לפני שהפטנט פג והתרופות הגנריות נכנסות לתמונה.
אין זה מפתיע אם כן שחברות התרופות מעדיפות להשקיע בתרופות למחלות נפוצות במדינות מפותחות השוק בו הפוטנציאל להחזר ההשקעה גבוה יותר.  ובמילים אחרות: חברות התרופות בעולם לא ששות לפתח מוצרים לטיפול במחלות נדירות ומעוטות חולים.
על פי נתוני הWHO, ארגון הבריאות העולמי, קיימות בעולם כ-6,000 מחלות נדירות, הפוגעות בכ-6% מאוכלוסיית העולם, כ-420,000,000 בני אדם. מרבית המחלות הנדירות הן מחלות גנטיות תורשתיות ולרובן אין פתרון רפואי. רובן אינן מוכרות לציבור הרחב והפרסום להן זוכות המחלות שעולות לכותרות הוא לרוב בזכות עבודה מאומצת של ארגוני חולים או של אנשים מפורסמים שסובלים מהן. פרופסור סטיבן הוקינג הביא לקדמת הבמה את מחלת ה-ALS ובעונה השניה של "האח הגדול" התמודד בחור בעל תסמונת טורט. מחלות נדירות אחרות מאופיינות על ידי קבוצת החולים הלוקים בה, כדוגמת אוסטאוסרקומה, סרטן עצמות בו לוקים, בין היתר, גם ילדים.
כתגובה לחוסר העניין בפיתוח תרופות למחלות נדירות, המכונות גם מחלות יתום, משרדי הבריאות במדינות שונות ברחבי העולם גיבשו חקיקות ותקנות המאפשרות מתן תמריצים כלכליים והקלות לחברות התרופות, על מנת שישקיעו בפיתוח טיפולים לאותן מחלות יתום, טיפולים הידועים בשם תרופות יתום. חקיקות אלו עולות בקנה אחד עם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שאומצה ע"י האו"ם בשנת 1948, בה נכללת זכאותו של כל אדם לטיפול רפואי.
אין זה מפתיע שנושא הדגל בנושא הוא מנהל המזון והתרופות האמריקאי, שכבר בתחילת שנות ה-80 יזם את חוק תרופות היתום האמריקאי – Orphan Drug Act, שמגדיר מהי תרופת יתום ומעודד את היצרניות בכל שלבי פיתוח התרופה וגם בשלב השיווק. לפי החוק, תרופת יתום משמשת לטיפול במחלה נדירה, שמספר החולים בה בארה"ב אינו עולה על 200,000 נפש (חולה אחד מכל 1,450 אנשים באוכלוסיה). החוק כולל גם טיפולים למחלות נפוצות יותר, שעלות הייצור והשיווק שלהם בתחומי ארה"ב אינו מכסה את ההשקעה במחקר ובפיתוח שלהן. חבילת התמריצים לפיתוח תרופות יתום כוללת הנחות במיסוי, מענקי מחקר, השתתפות בעלויות הפיתוח והבונוס הגדול: בלעדיות שיווק למשך 7 שנים מיום אישור התרופה. המספרים מראים שהחקיקה עובדת. ב-20 השנים שחלפו מכניסת החוק לתוקפו אושרו לשיווק בארה"ב כ-250 תרופות יתום, מתוך 1,130 בקשות לקבלת מעמד של תרופה יתומה, בהשוואה ל-10 תרופות יתום שפותחו בארה"ב בעשור שקדם לחוק. גם אם לוקחים בחשבון את צמיחת ענף התרופות וההתקדמות בשדה הביוטכנולוגיה, המספרים מדברים בעד עצמם. לצד התמריצים נהנו החברות מרווחים נאים – מספר תרופות אף הניבו רווחים גבוהים ממיליארד דולר לשנה. חוקים דומים נחקקו גם במדינות כמו יפן, אוסטרליה, ברזיל והאיחוד האירופי, אשר מעניק 10 שנות בלעדיות.
ומה בישראל?
לפי הערכות משרד הבריאות בישראל יש כ-1,000 מחלות יתום, מהן סובלים בין 60-70,000 בני אדם. בהיעדר טיפול מתאים, עלולים החולים לסבול מנכויות קשות ואף ממוות בגיל צעיר. עם זאת, בישראל עדיין לא נחקק חוק המעניק תמריצים לחברות ישראליות לפיתוח תרופות יתום או לתקצוב טיפול בחולים. עד היום הוגשו מספר הצעות חוק בנושא, שעיקרן רישום תרופות למחלות יתום בארץ ויצירת סל תקציב נפרד למחלות יתומות, שיפריד בין התוספת השנתית שמוענקת לסל התרופות לעלות הגבוהה של תרופות אלו.

מדיסון פארמה היא חברה המתמחה ביבוא, הפצה ושיווק תרופות נישה ותרופות יתום בישראל.רפלג'ל לטיפול במחלת הפברי, פירזיר לטיפול בהתקפי אנגיואדמה תורשתית, אלפרז לטיפול בתסמונת הנטר, ויפריב – טיפול ממקור אנזימי למחלת הגושה, פירדפס לטיפול בתסמונת מיאסטנית ע"ש למברט איטון ונגלזיים לטיפול בתסמונת מרטו-לאמי.

חברת SHIRE, יצרנית מובילה בעולם של תרופות למחלות גנטיות נדירות, חקרה בשנים האחרונות את האנזים ממקור אנושי Velaglucerase alfa היחידי למחלת הגושה. תוצאות המחקר מוכחים כי פעילות האנזים יעילה ובטוחה לחולים במחלה . חברת מדיסון פארמה החלה בימים אלו לשווק את הטיפול בכל מרפאות גושה בארץ במסגרת טיפולי חמלה

חברת מדיסון פארמה המייצגת את חברת SHIRE בישראל, החלה בימים אלו לשווק את האנזים ההומאני Velaglucerase alfa בכל מרפאות גושה בארץ במסגרת טיפולי חמלה. הטיפול ניתן לאחר פרסום תוצאות מחקרי פאזה 3 , אשר הוכיחו כי האנזים Velaglucerase alfa היה יעיל ובטוח במיוחד בקרב מעל ל 100 חולים שקיבלו אותו החל משלב פאזה 2 ועד לפאזה 3 למשך למעלה מ 5 שנים.  בכל שלושת מחקרי פאזה III, נבדק האנזים Velaglucerase alfa הן בקרב חולי גושה שלא קיבלו טיפול קודם והן אצל אלו שקיבלו טיפול.

סיכום שלושת המחקרים:

מחקר 032 - בדק את בטיחות והיעילות של התרופה בקרב חולים עם מחלת גושה מסוג 1 שלא קיבלו טיפול קודם. מחקר זה בוצע במתכונת רב-מרכזית, אקראית, כפולת סמיות. במחקר, ניתנו שני מינונים של Velaglucerase alfa. מטופלים שהתקבלו למחקר היו חולים מגיל שנתיים ויותר ובנוסף סבלו מאנמיה הקשורה למחלה. אלו סבלו מביטוי קליני אחד לפחות של מחלת גושה מהבאים: תרומבוציטופניה, הגדלת טחול או כבד מוגדל באופן מוחשי.

המטופלים נבחרו באקראי לקבל Velaglucerase alfa במינון של 45 יח'/ק"ג או 60 יח'/ק"ג לתקופה של 12 חודשים. במחקר נמצא כי המטופלים נהנו מעלייה קלינית חשובה ומשמעותית מבחינה סטטיסטית ברמת ההמוגלובין, אשר נבדקה לפני ואחרי קבלת האנזים במינון של 60 יח'/ק"ג IV כל שבוע שני במשך 12 חודשים. בנוסף, נצפה בתום המחקר שיפור משמעותי מבחינה סטטיסטית בהשוואה לתחילת המחקר במספר הטסיות וגודל הטחול והכבד.

מחקר 039 – בדק השוואת יעילות בין האנזים ההומני Velaglucerase alfa לעומת Cerezyme imiglucerase. מטרת המחקר הראשונית הייתה השוואה של העלייה בהמוגלובין בין קבוצת Velaglucerase alfa לבין קבוצת imiglucerase. מטרות המחקר המשניות היו השוואה של העלייה בספירת הטסיות, הירידה בנפחי איברים ובמדדים חליפיים (surrogate markers) של מחלת הגושה. במחקר השתתפו מטופלים שלא קיבלו מעולם טיפול קודם בגילאי שנתיים ויותר ותוצאותיו הראו כי האנזים Velaglucerase alfa הציג יעילות קלינית מובהקת שניתן להשוותה ל- imiglucerase לגבי כל המטרות הטיפוליות.

מחקר 034 – בדק החלפת תרופה מ- imiglucerase ל- Velaglucerase alfa עם אותן יחידות מינון במטרה להעריך בטיחות ויעילות הטיפול. במחקר זה הוכחה יעילות בשמירה על ערכי המוגלובין, טסיות ונפח איברים במשך 12 חודשים של טיפול ב- Velaglucerase alfa, אשר בדרך כלל נסבל היטב.

בסרטון – מידע על מחלת הגושה

סיכום

בכל שלושת המחקרים עלה כי מרבית האירועים החריגים היו קלים עד מתונים בעוצמתם, בעוד שמרבית האירועים החריגים תלויי- תרופות דווחו בהקשר לעירויי Velaglucerase alfa, ונפתרו רובם ככולם ללא תופעות לוואי פתולוגיות. פיתוח נוגדנים ל- Velaglucerase alfa היה נדיר בכל שלשת המחקרים, והתרחש בכ- 1% מהמטופלים.

יש לציין כי תוכנית מחקרי פאזה 3 של חברת SHIRE היא בין הגדולות והמקיפות שהתקיימות עד היום למחלת הגושה: יותר מ 100 מטופלים ב 10 מדינות ברחבי העולם השתתפו במחקרים אלו. Velaglucerase alfa מופק בטכנולוגיה מתקדמת והאנזים המופק זהה לאנזים האנושי הנוצר בגוף האדם.