המונח עבודת משמרות מתייחס לכל עבודה שמתקיימת מחוץ ללוח הזמנים המסורתי של יום עבודה. המונח מתייחס בעיקר להשפעה של לוח הזמנים הזה על עובדי לילה אבל גם לאלה שמתחילים את יום עבודתם מוקדם בבוקר, לפני 6:30 או בערב, אחרי 16:30.
המחזור הפנימי של גוף האדם מתוכנת לשנת לילה ולערנות בשעות היום. כשמתחילים לשחק עם המחזור הטבעי ולעבוד בשעות שהגוף פיזיולוגית צריך לישון – נוצר סיכון לפתח את מה שנודע כתסמונת עבודת המשמרות.
תסמונת עבודת המשמרות מתבטאת בצורת אינסומניה (נדודי שינה) או כהיפרסומניה (ישנוניות יתר). גם להישאר ער בשעות העבודה עלול להפוך לאתגר לא פשוט. סימפטומים נוספים של התסמונת כוללים כאבי ראש, חוסר אנרגיה וחוסר ריכוז. הוכח ששינה לא טובה תורמת לעליה במשקל.
לא כל עובדי המשמרות חווים את התסמונת, אבל מי שהסימפטומים שלעיל אינם זרים לו צריך לטפל בכך: אינסומניה וישנוניות יתר עלולות להוביל למצבים מסכני חיים כתאונות עבודה ותאונות דרכים (בעיקר בדרך הביתה מהעבודה), כמו גם ירידה ביעילות בעבודה, פגיעה בכושר הריכוז, עצבנות ושינויים במצב הרוח.
טיפול מוצלח בתסמונת עבודת המשמרות יכלול תכנות מחדש של המחזור הביולוגי והלימה בין שעות השינה והערות. התמדה באסטרטגיות ושינויים התנהגותיים קריטיים להצלחת הטיפול.
מי שסובל מבעיות שינה צריך לשמור על שיגרת ערות-שינה לאורך כל ימות השבוע. אמנם קשה לשמור על שיגרה שכזאת, במיוחד בימי מנוחה, אבל היא יעילה מאוד ובסופו של דבר תאפשר בילוי עם משפחה וחברים בשעות היום ושינה בשנות הלילה.
מחוייבות לשנת לילה בת 7-8 שעות באותה מיטה ובאותן שעות חשובה לויסות המחזור הביולוגי. במידה ושנת לילה רצופה לא מתאפשרת, כדאי להתחיל לנסות שתי אפיזודות שינה בנות 3-4 שעות במהלך היום ולאחר יותר לנסות שוב שנת לילה "נורמלית" בסוף השבוע או בימים ללא עבודה.
מציאת זמן פנוי למשפחה ולחברים, שאינו מתנגש עם זמני השינה והערות עשוי להוות אתגר עבור הסובלים מתסמונת עבודת משמרות. אפשרות נוספת היא להאריך את הלילה שלפני היום החופשי, כלומר, ללכת לישון ב-3-4 לפנות בוקר, ולהתעורר אחרי 8 שעות, במקום ללכת לישון ב-11. שינוי זה עשוי לעזור להסתגל לשינה במהלך היום בימי עבודה.
בשעות שמוקצבות לשינה, יש להתנתק מהפרעות פוטנציאליות, כמו טלפונים, סידורים ועבודות בית ולבקש משאר דיירי הבית להתחשב ולשמור על השקט. צריך להחשיך את חדר השינה ולדאוג שהוא יהיה צונן, גם בחורף. אם לא ניתן לבודד את החדר מרעשים, מכונת רעש לבן או אטמי אזניים מאיכות טובה יעזרו. אם לא מצליחים להירדם, אסור להישאר במיטה ולהתהפך מצד אל צד. לקום, לעשות משהו מרגיע מחוץ למיטה ולחזור למיטה כשהישנוניות חוזרת.
מומלץ להימנע ככל האפשר משעות נוספות ומשמרות ארוכות מהרגיל. למי שעובד במשמרות משתנות מומלץ לכוון את המשמרות "מסביב לשעון": לדוגמא, משמרת בוקר, משמרת ערב, משמרת לילה ואז שוב משמרת בוקר. בכל מקרה כדאי להימנע ממשמרות משתנות אם אפשר.
לחשיפה לאור בהיר השפעה חיובית על המחזור הפנימי של עובדי לילה. יש להיחשף לתאורה כמה שיותר קרוב לתחילת המשמרת ועד לכשעתיים לפני הסיום. לפני החזרה הביתה יש לחבוש משקפי שמש כדי לחסום את אור היום ולהכין את הגוף לשינה.
תנומות קצרות לפני המשמרת ואם אפשר גם במהלכה עשויות לעזור נגד ישנוניות יתר. מומלץ לא לנהוג הביתה במצב ישנוני ולנמנם לפני כן, שכן נסיעות ארוכות הביתה בעיקר מוקדם בבוקר עלולות להיות מסוכנות וקשות. טכניקות הרפיה ומדיטציה יכולות לסייע, וכך גם שתיה מבוקרת של קפאין בתחילת המשמרת. ככל שהמשמרת מתקרבת לסיומה יש להפחית את צריכת הקפאין.
אם שינויים התנהגותיים לא עוזרים להסתגל לעבודת משמרות, ניתן להתייעץ ברופא. תרופות כדוגמת מודפיניל (פרוביג'יל) מאושרות לשימוש כטיפול בתסמונת עבודת המשמרות. אחרים מצאו בגלולות שינה פתרון המסייע להתגבר על נדודי שינה המיוחסים לשעות עבודה לא שגרתיות.
מקור: בלוג הניו יורק טיימס

עייפות היא כנראה הסימפטום השכיח ביותר של טרשת נפוצה. כמעט כל החולים חווים עייפות ורבים מהם חווים את צורתה הכרונית. זוהי עייפות שאיננה מרפה, שעלולה להשפיע על סדר היום ואורחות החיים, שמשתלטת על הגוף ועל הנפש. עוצמת הבעיה מתחדדת  עם סדר יום עמוס כסדר יומה של נעמה, הכולל עבודה אינטנסיבית, שירה, הליכות ובילויים. בהמלצת הרופא המטפל החלה נעמה לקחת פרוביג'יל, תרופה לעייפות כרונית, שמאפשרת לה לתפקד כרגיל.

הטיפולים המקובלים כיום למחלת הטרשת הנפוצה מסייעים למנוע את הידרדרות המחלה, מצמצמים את ההתקפים ומשפרים את התפקוד, אך הם אינם פותרים את בעיית העייפות הכרונית הנלווית למחלה ממנה סובלים רבים כך, למרות שחל שיפור בהתפתחות המחלה, הרי שאיכות חייהם של החולים עדיין נותרת פגועה. טיפול חדשני מציע כעת פתרון גם לבעיית העייפות ממנה סובלים החולים.

מהי עייפות?

עייפות, מוגדרת כחוסר יכולת פיזית או נפשית לבצע פעולות רצויות ויומיות, והיא מהווה את אחת המגבלות/בעיות הנפוצות ביותר בקרב חולי טרשת נפוצה. מדובר בעייפות שאינה בהכרח קשורה למספר שעות השינה של החולה. כלומר, תחושת העייפות נשארת גם לאחר מנוחה או שינה מסודרת. עייפות זו מפריעה ופוגעת באיכות החיים היות והיא אינה מושפעת מהטיפול השוטף במחלת הטרשת.
העובדה כי מכל מגוון הטיפולים שמקבלים חולי הטרשת, נושא העייפות נותר לא פתור, גורמת להם לתסכול רב. טיפול חדשני שאושר לאחרונה לשימוש ונועד לטפל בישנוניות הנגרמת כתוצאה מהפרעות שינה, הוכיח יעילות טובה בשיפור הערנות, ומעניק לחולים אלו תקווה חדשה לחיים.

פרוביג'יל (PROVIGIL)

תרופת פרוביג'יל (PROVIGIL) מיועדת לטיפול בישנוניות הנגרמת כתוצאה מהפרעות שינה, והוכיחה יעילות טובה בשיפור הערנות, התפקוד היומיומי ויכולת הריכוז. השימוש בפרוביג'יל אינו פוגע ביכולת השינה /שנת הלילה וכל זאת בלי תופעות לוואי . יעילותה התרופה נבדקה והוכחה במספר רב של מחקרים קליניים, גם בקרב חולי טרשת הסובלים מעייפות.

• השפעת הפרוביג'יל מתחילה תוך מספר שעות מרגע נטילתה. לאחר פרק זמן זה הערנות משתפרת ואיתה גם יכולת התפקוד. את התרופה נוטלים בדרך כלל בשעות הבוקר, וזאת כמובן על פי הוראות הרופא ובהתאם למינון שנרשם על ידו.
• בארץ, הצטבר ניסיון רב בשימוש בפרוביג'יל בחולי טרשת נפוצה המתלוננים על עייפות. למרות ההשפעה החיובית של התרופה, והשיפור הניכר שהיא מביאה לאיכות החיים של המטופל, משרד הבריאות וקופות החולים אינם משתתפים במימון התרופה, ועל החולה לממן הוצאה זו מכיסו. השנה, הוגשה בקשה לכלול בסל התרופות 2009 את השימוש בפרוביג'יל עבור חולי טרשת הסובלים מעייפות במטרה לשפר את איכות חייהם.